Vayedaber

וְכֵן בַּגַּת.

Traduction

And the same applies in a winepress. This winepress cannot be a private domain, as the first clause of the mishna already dealt with a private domain. The winepress must therefore be a karmelit, which proves that it is prohibited to drink from a karmelit while standing in a public domain.

וְרָבָא אָמַר: לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר. וְכֵן אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: ''וְכֵן בַּגַּת'' — לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר.

Traduction

And Rava said: This proof is not conclusive, as the words: The same applies in a winepress, do not refer to Shabbat but to the matter of the halakhot of tithes, as explained below. And similarly, Rav Sheshet said that the statement that the same applies in a winepress refers to the matter of tithes.

Rachi non traduit

וכן בגת. והאי גת מאי היא אי רה''י וקאמר דלא יעמוד ברה''ר ויושיט צוארו בגת ויטול כלי וישתה הא תנא ליה רישא אלא לאו בגת כרמלית כגון שאינה גבוהה י':

דִּתְנַן: שׁוֹתִין עַל הַגַּת, בֵּין בְּחַמִּין וּבֵין בְּצוֹנֵן, וּפָטוּר — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק מְחַיֵּיב.

Traduction

The Gemara clarifies this statement. As we learned in a mishna: One may drink grape juice directly on the winepress ab initio without tithing, whether the juice was diluted with hot water, even though he will then be unable to return the leftover wine to the press, as it would ruin all the wine in the press, or whether the juice was diluted with cold water, in which case he could return the leftover wine without ruining the rest, and he is exempt. Drinking that way is considered incidental drinking, and anything that is not a fixed meal is exempt from tithing. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Eliezer bar Tzadok deems one obligated to tithe in both cases.

Rachi non traduit

שותין על הגת. עומד על הגת ושותה דכל זמן שלא הוציאו לחוץ לאו שתיית קבע היא ופטור מן המעשר בין שמזגו בחמין בין שמזגו בצונן:

מחייב. במזיגה שמוזגו במים משויא ליה קבע:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַל הַחַמִּין חַיָּיב, וְעַל הַצּוֹנֵן פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁמַּחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר.

Traduction

And the Rabbis say: There is a distinction between these two cases. When the juice is diluted with hot water, since one cannot return what is left of the juice to the press, he is obligated to tithe it, as this drinking is like fixed drinking for which one is obligated to tithe. However, when the juice is diluted with cold water, he is exempt from tithing it, because he can return the leftover juice to the press. Therefore, it is considered incidental drinking, which is exempt from tithing. The teaching of the mishna: The same applies to a winepress, is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, as it teaches that that the leniency to drink without separating tithes applies only if the drinker’s head and most of his body are in the winepress.

Rachi non traduit

על החמין חייב. דאין ראוי לחזור המותר שמקלקל היין הלכך כי מזג ליה בחמין אדעתא למשתייה כוליה מזג ליה ומשוייא ליה מזיגת קבע אבל מזיגת צונן לא משויי' ליה קבע דילמא שתי פורתא ומהדר הלכך כל כמה דשתי הוי עראי ומתני' דקתני וכן בגת ר''מ היא וקתני לא יעמוד ע''ג קרקע וישתה בגת בלא הפרשת מעשר אא''כ הכניס ראשו ורובו לגת:

מַתְנִי' קוֹלֵט אָדָם מִן הַמַּזְחֵילָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, וּמִן הַצִּינּוֹר מִכָּל מָקוֹם שׁוֹתֶה.

Traduction

MISHNA: A person standing in a public domain on Shabbat may catch water in a vessel from a gutter running along the side of a roof, if it is less than ten handbreadths off the ground, which is part of the public domain. And from a pipe that protrudes from the roof, one may drink in any manner, i.e., not only by catching the water in a vessel, but even by pressing his mouth directly against the spout.

Rachi non traduit

מתני' קולט אדם מן המזחילה. למטה מי' טפחים גגין שלהן חלקים היו וטחים בטיט ומרזבין קטנים הרבה היו לגג להוציא המים ונותנין למטה מהם דף כנגד אורך הכותל בשיפוע וכל המרזבין שופכין עליו והוא מביא כל המים למקום אחד שלא יזיקו את הכותל ועומד אדם ברה''ר וקולט בכלי למטה מי' טפחים מן המים היורדין מן המזחילה וקולט דוקא כדמפרש בגמ' אבל לא יצרף פיו או כלי למזחילה שהוא בפחות משלשה סמוך לגג ואף על פי שהוא למטה מי' מ''ט דהואיל ומוטלת לאורך הכותל ובתוך ג' לגג דמיא לגג והוי כמוציא מן הגג שהוא רה''י לרה''ר:

ומן הצינור מ''מ. כלומר בין קולט בין מצרף משום דצינור לעולם ארוך ויוצא לרה''ר וליכא למימר לבוד וכיון דלמטה מעשרה הוא ליכא איסורא ובגמרא מוקים לה כשאין בפיו ארבעה ולא גזרינן אטו היכא דאית ביה ארבעה דאי נמי אית ביה ד' כרמלית הוא דלא גבוה עשרה ומש''ה נקט מתני' גבי מזחילה למטה מי' משום דבעי' למתני ומן הצינור מ''מ ואי למעלה מי' לא משתרי צירוף הצינור גזירה אטו צינור שבפיו ארבע' דקא מפיק מרה''י לרה''ר אבל קליטה אפי' למעלה מי' נמי משתרי דאוירא הוא מקום פטור:

Tossefoth non traduit

קולט אדם מן המזחילה למטה מי'. כן גריס בקונטרס פי' מאויר אבל לא יצרף פיו או כלי למזחילה לפי שהמזחילה בפחות מג' סמוך לגג ואע''פ שהיא למטה מי' מ''מ ה''ל כמוציא מן הגג לרה''ר כיון דתוך ג' לגג היא:

מן הצינור מכל מקום שותה. פירוש אפי' בצירוף כיון שהוא למטה מי' ורחוק שלשה טפחים מן הגג דליכא לבוד ובגמרא מוקי לה דלית ביה ארבעה דאי הוי ביה ארבעה היה אסור לצרף דמכרמלית לרה''ר קא מפיק וכפירוש הקונטרס מוכח בתוספתא דמתיר צירוף בצינור למטה מי' לכך נראה כגרסת הקונט' דגריס גבי מזחילה למטה מי' דאי הוי גרסי' למעלה מי' הוה משמע צינור אפילו למעלה שרי ולמטה אפי' מזחילה שרי ובתוספתא לא שרי אלא הצינור למטה אבל צינור למעלה מי' או מזחילה אפילו למטה אסור ואית דגרס ומן הצינור ומ''מ מותר ובקונטרס הקשה על זאת הגיר' בגמרא:

גְּמָ' קוֹלֵט — אִין, אֲבָל מְצָרֵף — לָא. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב נַחְמָן: הָכָא בְּמַזְחֵילָה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַגַּג עָסְקִינַן, דְּכָל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַגַּג, כְּגַג דָּמֵי.

Traduction

GEMARA: A careful reading of the mishna indicates that to catch, yes, one may catch the water from a distance, but to press his hand or mouth to the gutter, no, that is prohibited. The Gemara asks: What is the reason for this distinction? Rav Naḥman said: Here, we are dealing with a gutter within three handbreadths of the roof, and the halakha is in accordance with the principle that anything within three handbreadths of a roof is considered like the roof itself, based on the principle of lavud, according to which two solid surfaces are considered joined if there is a gap of less than three handbreadths between them. Since the roof of the house is a private domain, one would be carrying from a private domain to a public domain, which is prohibited.

Rachi non traduit

גמ' מצרף. פיו או חבית למזחילה והוי כשואב ממנה:

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: עוֹמֵד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמַגְבִּיהַּ יָדוֹ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים לְפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַגַּג, וְקוֹלֵט, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְצָרֵף.

Traduction

That ruling, that there is a distinction between catching water falling from a gutter and pressing one’s hand or mouth to it, was also taught in a baraita: A person may stand in a private domain and raise his hand above ten handbreadths, until it is within three handbreadths of the roof, and catch any water falling from his neighbor’s roof in a vessel, provided that he does not press his hand or mouth to the roof.

Rachi non traduit

תניא נמי הכי. דפחות מג' סמוך לגג כגג דמי והמצרף משם כמצרף בגג:

עומד אדם ברה''י. כגון בגג:

וקולט. מן האויר מים שיורדים מגגו של חבירו אבל לא יצרף. ובמתניתין נמי שמעתי דהכי גרסינן מן הצינור ומ''מ ולא גרסינן מכל מקום בלא וי''ו למשרי צירוף אלא ומ''מ כלומר מ''מ המקלח קולט ומצאתי בתוספתא דצירוף מותר בצינור למטה מי' ועוד הא דקאמר תנא אם יש בצינור ארבעה אסור אהיכא קאי אקליטה מאי מרשות לרשות איכא ואי אצירוף מתני' נמי אסר אפי' כשאין בו ארבעה ואני שמעתי דאתירוצא דמתני' נמי קאי דאוקימנא בפחות מג' לגג הא לאו הכי מצרפין ואין דרך לשון הש''ס כן לומר תנא אתירוץ אמוראים שלא הוזכר במשנה אלא ה''ג ומן הצינור מ''מ וכו' מתני' היא ואלמטה מעשרה קאי ולא סיפא דברייתא היא:

תַּנְיָא אִידַּךְ: לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיַגְבִּיהַּ יָדוֹ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים לְפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַגַּג וִיצָרֵף, אֲבָל קוֹלֵט הוּא וְשׁוֹתֶה.

Traduction

It was likewise taught in another baraita: A person may not stand in a private domain and raise his hand above ten handbreadths, to within three handbreadths of the roof, and press his hand to the gutter, but he may catch water falling from the gutter and drink.

Tossefoth non traduit

לא יעמוד אדם ברה''ר ויגביה ידו למטה מי'. כן גי' ר''ח אבל בקונטרס גרס לא יעמוד אדם ברה''י והכי פירושא לא יעמוד על גגו ויצרף מגג חבירו שגבוה ממנו עשרה טפחים ולא עירבו ואתיא אפי' כר''מ דאמר גגות רשות אחת הן דבגג גבוה י' מודה ואפילו לר''ש מצי אתיא דמצי לפרושי דלצרף אסור ולהביאם לבית קאמר וקולט מותר אפילו להביאם וכגון שלא שבתו בגג חבירו דאי שבתו פשיטא דאסור להביאם לבית ומ''מ אע''ג דלא שבתו אסור לצרף ולהביאם לבית דדמי ממש דמגג לבית קא מייתי אבל לישנא דברייתא לא משתמע כר''ש דקאמר אבל קולט הוא ושותה משמע במקומו מכלל דצירוף אפילו במקומו אסור והא דאמר בגיטין בהזורק (דף עט:) א''ר יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגגו ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו היינו להביאם לבית כדפרישית לעיל צריך לומר דאיירי כששבתו בגג דבשלא שבתו שרי כדאמ' הכא ומהר''י אומר דהתם איירי בקולט מאויר גג חבירו והכא בקולט מאויר גג שלו בסמוך לגג חבירו:

מִן הַצִּינּוֹר מִכָּל מָקוֹם שׁוֹתֶה. תָּנָא: אִם יֵשׁ בְּצִינּוֹר אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה — אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.

Traduction

It was stated in the mishna: But from a pipe one may drink in any manner, as it protrudes more than three handbreadths from the roof. A Sage taught in the Tosefta: If the pipe itself is four by four handbreadths wide, it is prohibited to stand in the public domain and press one’s hand or mouth to the water, because he is like one who carries from one domain to another domain, as the pipe is considered a domain in its own right.

Rachi non traduit

תנא אם יש בצינור ארבעה. ברוחב:

אסור. לצרף ואע''ג דלמטה מי' הואי ולבוד נמי ליכא אפ''ה כרמלית מיהא הוי ומפיק מכרמלית לרשות הרבים:

מַתְנִי' בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְחוּלְיָיתוֹ גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, חַלּוֹן שֶׁעַל גַּבָּיו מְמַלְּאִין הֵימֶנּוּ בְּשַׁבָּת.

Traduction

MISHNA: With regard to a cistern in a public domain, with an embankment ten handbreadths high, i.e., the embankment constitutes a private domain by itself, if there is a window above the cistern, i.e., the window of an adjacent house is situated above the cistern, one may draw water from the cistern on Shabbat through the window, as it is permitted to carry from one private domain to another.

אַשְׁפָּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גְּבוֹהָ עֲשָׂרָה טְפָחִים, חַלּוֹן שֶׁעַל גַּבָּיו שׁוֹפְכִין לְתוֹכָהּ מַיִם בְּשַׁבָּת.

Traduction

Similarly, with regard to a garbage dump in a public domain that is ten handbreadths high, which means it has the status of a private domain, if there is a window above the pile of refuse that abuts the garbage dump, one may throw water from the window onto the dump on Shabbat, as it is permitted to carry from one private domain to another.

גְּמָ' בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בִּסְמוּכָה, לְמָה לִי חוּלְיָא עֲשָׂרָה?

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: With what are we dealing here? If you say we are dealing with a cistern that is adjacent to the wall of the house, i.e. the cistern and wall are separated by less than four handbreadths, why do I need the cistern’s embankment to be ten handbreadths high? Presumably the cistern is ten handbreadths deep, which makes it a private domain, and as it is too close to the house for the public domain to pass between them, one should be permitted to draw water from the cistern through the window, regardless of the height of the embankment.

Rachi non traduit

גמ' אי נימא בסמוכה. שהבור סמוכה לכותל בתוך ארבעה טפחים:

למה לי חוליא עשרה. בור גופיה רה''י ועומקה עשרה והרי אין רשות הרבים מפסקת בינתים:

אָמַר רַב הוּנָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּמוּפְלֶגֶת מִן הַכּוֹתֶל אַרְבָּעָה.

Traduction

Rav Huna said: With what are we dealing here? With a case where the cistern or garbage dump is four handbreadths removed from the wall of the house, i.e., a public domain separates the house from the cistern or heap. It is prohibited to carry from one private domain to another by way of a public domain. However, if the cistern’s embankment is ten handbreadths high, the one drawing the water transfers it by way of an area that is more than ten handbreadths above the public domain, which is an exempt domain.

וְטַעְמָא דְּאִיכָּא חוּלְיָא עֲשָׂרָה, הָא לֵיכָּא חוּלְיָא עֲשָׂרָה — קָא מְטַלְטֵל מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים.

Traduction

And the reason that drawing the water is permitted is that there is an embankment of ten handbreadths; but if there is no embankment of ten handbreadths, it is prohibited, as this would involve moving objects from one private domain to another by way of the public domain.

Rachi non traduit

וטעמא דאיכא חוליא עשרה. דלא מטי דלי לרה''ר:

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בִּסְמוּכָה — הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּבוֹר וְחוּלְיָיתוֹ מִצְטָרְפִין לַעֲשָׂרָה.

Traduction

And Rabbi Yoḥanan said: The above explanation is unnecessary. Even if you say that we are dealing with a cistern that is adjacent to the wall of the house, the mishna comes to teach us that a cistern and its embankment combine to complete the ten handbreadths required for a private domain, and it is not necessary that the embankment itself reach a height of ten handbreadths.

Rachi non traduit

הא קמ''ל כו'. ומתניתין לאו כדס''ד דתיהוי חוליא עשרה לבד מבור אלא ה''ק בור ברה''ר וחולייתו סביביו וסך הכל גבוה י' מקרקעית הבור רה''י וממלאין ממנה לחלון:

אַשְׁפָּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְכוּ'. וְלָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא תִּנָּטֵל אַשְׁפָּה?

Traduction

The mishna states: With regard to a garbage dump in a public domain that is ten handbreadths high, if there is a window above the heap, one may throw water from the window onto the heap on Shabbat. The Gemara asks: Aren’t we concerned that the entire garbage dump or part of it might be removed, turning the area into a public domain, and people will continue to throw water onto it on Shabbat?

Rachi non traduit

שופכין לתוכה. דאשפה רה''י היא:

ולא חיישינן שמא תנטל אשפה. ותעמוד על פחות מי' ואתי למשרי ביה נמי כמעיקרא:

וְהָא רָבִין בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַעֲשֶׂה בְּמָבוֹי אֶחָד שֶׁצִּידּוֹ אֶחָד כָּלֶה לַיָּם וְצִידּוֹ אֶחָד כָּלֶה לְאַשְׁפָּה, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי, וְלֹא אָמַר בּוֹ לֹא אִיסּוּר וְלֹא הֶיתֵּר.

Traduction

But didn’t Ravin bar Rav Adda say that Rav Yitzḥak said: An incident occurred involving a certain alleyway, one of whose sides terminated in the sea, which closed it off on one side, and the other side of which terminated in a garbage dump. And the incident came before Rabbi Yehuda HaNasi for his ruling as to whether the alleyway has the status of an alleyway closed on both sides, and he did not say anything about it, either prohibition or permission.

Rachi non traduit

במבוי. ראשו אחד פתוח לרה''ר וראשו אחד סתום ושני צדדיו אחד ים וגידודיו גבוהים י' ואחד אשפה ובתים וחצירות פתוחין לו בדופן אמצעי:

הֶיתֵּר לֹא אָמַר בּוֹ — דְּחָיְישִׁינַן שֶׁמָּא תִּנָּטֵל אַשְׁפָּה, וְיַעֲלֶה הַיָּם שִׂירְטוֹן.

Traduction

The Gemara clarifies: Rabbi Yehuda HaNasi did not say about it that carrying in the alleyway is permitted, as we are concerned lest the garbage dump be removed from its present spot, leaving one side of the alleyway open, and we are likewise concerned that perhaps the sea will throw up sediment and recede. These sedimentary deposits will intervene between the end of the alleyway and the sea, thereby depriving the alleyway of one its partitions.

Rachi non traduit

שירטון. לימו''ן בלע''ז שמעלה טיט לשפתיו ומתיבש ונעשה קרקע עולם:

אִיסּוּר לֹא אָמַר בּוֹ — דְּהָא קָיְימִין מְחִיצוֹת.

Traduction

Similarly, he did not say about it that carrying in the alleyway was prohibited, as its partitions, the sea and the garbage dump, indeed exist, and it was certainly permitted at that time to carry in the alleyway. Apparently, there is indeed a concern that a garbage dump might be removed; why, then, does the same concern not apply to the case in the mishna?

לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּיָחִיד, הָא — דְּרַבִּים.

Traduction

The Gemara answers: This is not difficult. In this case, with regard to the alleyway between the garbage dump and the sea, we are concerned, as we are dealing with a private garbage dump, whose owner might change his mind and remove it; whereas in that case, i.e., the case in the mishna, it is referring to a public heap, which will certainly remain fixed in place.

Rachi non traduit

דרבים. מתני' באשפה דרבים:

מַתְנִי' אִילָן שֶׁהָיָה מֵיסֵךְ עַל הָאָרֶץ, אִם אֵין גּוּפוֹ גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים — מְטַלְטְלִים תַּחְתָּיו.

Traduction

MISHNA: With regard to a tree that was hanging over the ground, i.e., its branches hung down on all sides like a tent so that it threw a shadow on the ground, if the tips of its branches are no higher than three handbreadths from the ground, one may carry under it. This applies even if the tree is planted in a public domain, as the branches form partitions which turn the enclosed area into a private domain.

Rachi non traduit

מתני' המיסך. שנופו נוטה למטה מכל צדדיו סביב:

מטלטלין תחתיו. דאמרי' לבוד והרי יש כאן מחיצה עשרה:

שָׁרָשָׁיו גְּבוֹהִים מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים — לֹא יֵשֵׁב עֲלֵיהֶן.

Traduction

If its roots were three handbreadths higher than the ground, one may not sit on them, as it is prohibited to use a tree on Shabbat. Any part of a tree that is three handbreadths above the ground has the status of a tree with regard to this prohibition.

Rachi non traduit

שרשיו גבוהים. שאין הענפים נמוכין אלא בראשן הולכין ומגביהין לצד חיבורן:

לא ישב עליהן. דכיון דגבוהין שלשה כאילן חשיבי ואין משתמשין באילן:

גְּמָ' אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ יָתֵר מִבֵּית סָאתַיִם, מַאי טַעְמָא?

Traduction

GEMARA: Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: One may not move objects in the area under the tree if it is more than two beit se’a. What is the reason for this prohibition?

Rachi non traduit

גמ' אלא בבית סאתים. אם היה היקיפו יותר על בית סאתים אין מטלטלין בו אלא בארבע ואפילו נטעו מתחילה לכך דהוי מוקף לדירה: